חברות וחברים יקרות ויקרים,

תענוג!! לפעמים יש גם מדדים חיצוניים שמדברים הכי טוב בשבילנו.
חצי מהעשירייה הראשונה והסיעה השנייה בכלל – בניקוד כמעט זהה לזו שמדורגת ראשונה בפעילות חברתית. הנה לכןם עוד משהו להגיד לציבור כשישאלו למה להצביע לנו. אתןם יודעות ויודעים כמה אני מחויבת לזה – בגלל זה אני פועלת לעזור ולשפר את מציאות החיים של חייבות וחייבים בהוצאה לפועל, של מכורים להימורים ובנות ובני המשפחה שלהןם, של עצמאיות ועצמאים שנאנקים תחת נטל החיים ובשביל עוד רבות ורבים. תודה לכולכןם על האמון והעידוד לאורך כל הדרך – זה מחזק מאד מאד.
אז העשייה החברתית שלנו וגם המדינית בטחונית וגם הפעילות בשמירה על הדמוקרטיה לא נפסקת בפגרה. הפגרה היא של הכנסת – משפצים את המשכן, מאפשרים לעובדות ועובדי הכנסת לנוח קצת עם המשפחות שלהןם – אבל אנחנו עובדות ועובדים. זה הזמן שבו אני יכולה לקדם את הנושאים שלא הספקתי לטפל בהם במשך כל השנה בגלל לחץ הזמן, לעבוד על הצעות החוק שיוגשו עם פתיחת כנס החורף וכמובן – לפגוש אתכן ואתכם, כמה שיותר.
ככה פגשתי חברות וחברים מואדי ערה וביקרתי השבוע בסניף קציר המנוהל היטב ע"י פיצ'י האחד והיחיד והתכבדנו בנוכחות ראש המועצה שלנו אילן שדה.
דיברתי בפני קורס המנהיגות של ישראל חופשית
עשיתי לייב צ'אט בעמוד של הפמיניסטית החרדית רבקה שוורץ, עורכת דין ופעילה חברתית חרדית למהדרין מירושלים. חשוב ומרתק לפגוש (גם אם וירטואלית) ציבור כל כך גדול של נשים, דתיות וחרדיות, שעוקבות אחריה בפייסבוק והיו להן שאלות רבות ודברים רבים לומר. בסופו של דבר, כולנו סובלות מאותן בעיות ויש משהו מעודד תמיד בלגלות שהמחלוקות לא כאלו עמוקות ושביני החילונית מתל אביב לבין אשה חרדית מבני ברק יש הרבה יותר משותף ממה שאנחנו לפעמים חושבות. אם בא לכןם לצפות בשיחה, תוכלו לעשות את זה כאן.
וכל זה בשבוע שבו היועץ המשפטי לממשלה תומך במינוי נשים למועצות הדתיות. זה רק שלב ראשון בדרך לפרק את כל תקרות הזכוכית של נשים במגזר החרדי, שחד משמעית לא זוכות לייצוג מספיק. גם על זה דיברתי עם רבקה.
הייתי השבוע גם בישוב ניצן, לפגוש את החצי השני: כנס  לציון 11 שנה להתנתקות, לפגוש ציבור שקוראות לזה גירוש ומרגישים שזה היה גירוש. אמרתי להם שאני מאד מבינה את כאבן, ושאני חושבת שחובתה של החברה הישראלית לחבק אותם וחובתה של המדינה לדאוג לכל מי שפונה ופונתה משם. סיעת המחנה הציוני היא הראשונה שנאבקת על זכותם הזאת. אבל, אמרתי להןם, עכשיו הזמן לבחור בחיים ולהמשיך הלאה. כל כך חסרה לנו כאן אחריות לאומית. ההנהגה שלנו מעדיפה להנציח פצעים במקום לרפא אותם, ודוגלת בהפרד ומשול בינינו כדי להנציח את שלטונה, במקום להבין שחובתנו למצוא פתרונות שיביאו לנו בטחון, שגשוג ושקט. אני מאמינה שהטוב המשותף שיכול להיות לנו כאן גדול בהרבה מאד, ואנחנו חייבות וחייבים להרשות לעצמנו לרפא את הטראומות ולבנות עתיד ביחד. אין לי ספק שאנחנו יכולות ויכולים לעשות את זה. את הדברים האלו אמרתי ברדיו גם לניסים קינן.
העבודה על תקציב המדינה, או המאבק בתקציב המדינה מהצד שלנו, כבר החלה וסיעת המחנה הציוני כבר מתארגנת לכך. קיימנו ישיבה מקדימה של הסיעה ועכשיו יש היערכות להביא כוח אדם נוסף שיעבוד איתנו, ואנחנו עובדות ועובדים על הנושאים שהח"כים הציעו ויעמדו במרכז הקמפיין שלנו. אנחנו נצביע נגד התקציב הזה, כמובן. ואנחנו מתכוננות ומתכוננים לקרב נגד הרעת התנאים שהוא יביא לאזרחיות ואזרחי ישראל בחקלאות, בתעשיה, בחינוך, בבריאות ועוד, והפעם לוקח להם את התקווה לא לשנה – אלא לשנתיים. יש לי כל הביטחון כשאני אומרת שאם אנחנו היינו הממשלה – היינו עושות את זה אחרת, וכשנהיה הממשלה – אנחנו נעשה את זה אחרת בבריאות, בחינוך, ברווחה וגם בביטחון.
בין לבין אני גם עוקבת בעניין אחרי האולימפיאדה, וכמו כל הישראליות והישראלים מחזיקה אצבעות למתמודדות ולמתמודדים שלנו ושמחה על כל הצלחה.
את האמון הזה אני צריכה שיהיה לכן ולכם גם במפלגה שלנו. עברנו תקופה לא פשוטה ומטלטלת אבל אני כל הזמן אומרת שעכשיו הזמן לסגור שורות, להסתכל קדימה ולא לעסוק בעריפת ראשים ובחשבונות. את הדברים האלו אמרתי השבוע לרזי ברקאי. אני קוראת גם לכןם לבוא לתמוך בי ולהיות בעלות ובעלי זכות הצבעה במפלגה, כי זה המפתח לכל שינוי. ואם איכשהו זה חמק מכןם בשבוע שעבר – אני מקווה שרשמתןם ביומן את התאריך של אירוע סוף המושב המסורתי שלי. אני יותר ממצפה לראות את כולכן וכולכם שם, על זקניכם וטפכם.
עוד הצעת חוק שלי שתוגש בקרוב נוגעת לתכנית המנויים של מפעל הפיס. אתן יודעות ויודעים שמאז שנחשפתי לנזקים האדירים שמפעל הפיס וההימורים החוקיים שהוא מפעיל גורמים, לא מפסיקים להתגלות לי עוד דברים מכעיסים נורא שקשורים במפעל הזה. תכנית המנויים הוא דבר כזה. ידעתןם שאם אתם מצטרפים לתכנית הזו, המנוי שלכן מתחדש כל שנה ואם לא תעשו משהו אקטיבי – זה יהיה מנוי עד המוות? לכאורה אלו "רק" שישים שקלים בחודש, אבל לאורך שנים זה מצטבר למאות ואלפי שקלים ורוב הציבור נוטה פשוט לשכוח שיש לו מנוי כזה וממשיך לפרנס יפה (בלי לשים לב) את מפעל הפיס. הצעת החוק שלי מבקשת לקבוע פשוט שהמנוי יהיה כזה שמתחדש – בכל שנה יצטרכו לשאול את המנויות והמנויים אם ירצו להאריך את המנוי. זה הכל. מנוי למפעל הפיס הוא לא חתונה קתולית, אין שום סיבה שלא יהיה לו תוקף. כתבו על ההצעה שלי בכלכליסט ועל מפעל הפיס בכלל, אגב האיומים שלו על האוצר,דיברתי השבוע בגלי ישראל.
וזו כתבה על הצעת החוק שלי ליישוב סכסוכים במשפחה שנכנס לתוקף לפני כמעט חודש – לצערי השביתה שהייתה בבתי המשפט עשתה לו סיפתח קצת קשה אבל אני באמת מאמינה שכאשר דברים יכנסו למסלול – הם יעזרו להרבה הרבה זוגות להתגרש יותר בשלום. מוזמנות ומוזמנים לקרוא.
וכמיטב המסורת, לא ניפרד בלי רגע של אינסטגרם והשבוע – פגישה עם חבר יקר רגע לפני הכנס בישוב ניצן. מחכה לכןם שם, בואו!
שבת שלום,
שלכן ושלכם,
מרב