הארכת חופשת הלידה לאמהות וגם לאבות

 

ארבעה עשר שבועות זה פשוט לא מספיק


בחודשים האחרונים התעוררה מחאה ציבורית צודקת נגד חופשת הלידה הקצרה מדי בישראל. המחאה אולי חדשה יחסית, אבל המצוקה ממש לא. חופשת הלידה בישראל רחוקה מלהתאים לחיים של הורות והורים בישראל והאמת היא, שהיא רחוקה גם מהאינטרס של החברה ושל המשק. עדיין, נשים הן אלו שיוצאות לחופשת לידה באופן כמעט בלעדי, אבות עדיין לא זוכים לטיפול בילדות והילדים באופן שאפילו מתקרב לשוויון, וכולנו מפסידות ומפסידים: האמהות, האבות, מקומות העבודה ומעל כל אלה, הילדות והילדים.

14 שבועות זה לא מספיק. לעזוב תינוק או תינוקת בגיל 14 שבועות כי את חייבת לחזור לעבודה, כי הבוס לוחץ או כי הבנק לוחץ, ולהיפרד מילדה או ילד כל כך קטנים – זה לא הגיוני. גם אבא, שנאלץ לעזוב את התינוקת או התינוק שנולדו לו ואת זוגתו היולדת בלי שהיה אתןם כמעט בכלל – זה לא מתקבל על הדעת.

לכן הגשתי את הצעת החוק שלי לחופשת לידה שוויונית לשני ההורים. היא מבוססת על המודל האיסלנדי: 13 שבועות לאם, 13 שבועות לאב ועוד 13 שבועות שיוכלו לחלוק ביניהם כשחלק מהם יוכלו לקחת במקביל. זה הרבה יותר הגיוני ובריא – לילדות ולילדים, לשני ההורים ולמקומות העבודה.

בכנס הקיץ קיימתי כנס גדול, יחד עם פרופ' מנו טרכטנברכ ועם יוזמות המחאה שהקימו את קבוצת הפייסבוק "14 שבועות זו זכות, לא הישרדות". בכנס השתתפו אמהות, אבות, ומומחיות ומומחים בתחום שכולן וכולם הסכימו שמה שטוב לסקנדינביה, לעובדי אינטל ולמארק צוקרברג יכול לעבוד גם פה. הגיע הזמן לאפשר להורים להיות עם הילדות והילדים ולילדות ולילדים לגדול כמו שצריך, עם ההורים.